רילוקיישן הוא תהליך מורכב ומלא ברגשות וחששות. קשה לדעת את המספרים המדויקים אבל ברור שישראלים רבים שוקלים "לעשות את זה". בענפים מסוימים, כמו אקדמיה או היי-טק, זה כמעט סטנדרט בכל שיחת סלון שנייה. 

הביקוש הוליד היצע ויש לא מעט חברות שמציעות ליווי או סיוע למשפחות ויחידים ששוקלים רה-לוקיישן. חברות אלה זקוקות תדיר לשירותים של כתיבת תוכן על רילוקיישן. 

כאן תוכן בוטיק נכנסת לתמונה, גם מתוך ניסיון אישי של שנת רילוקיישן בבוסטון (עם ילדים קטנים וקיאק). חברתנו מספקת ללקוחותיה מענה של 360 מעלות עם כתיבה שיווקית בעולמות הרה-לוקיישן. עם ניסיון של כ-15 שנה ויותר מ-600 לקוחות ישירים ועקיפים, אתם בידיים טובות. 

הבנת קהל היעד (תרתי משמע)

השלב הראשון בכל כתיבת תוכן על רה-לוקיישן הוא הבנה אמיתית של קהל היעד (תרתי משמע), שכן ברור שיש הבדל דרמטי בין רה-לוקיישן לארה"ב לרה-לוקיישן לאירופה. כך גם יש הבדל ביעדים הספציפיים כשבוסטון היא לא שיקגו וניו יורק היא ממש לא לוס אנג'לס. בדיוק כמו לגבי כתיבת תוכן לסוכנות נסיעות, גם בכתיבה שיווקית על רה-לוקיישן צריך לעשות עבודת הכנה על היעד המדובר. 

כך גם יש כמובן הבדל בין אנשי מקצוע שעוברים לחו"ל לבד לעומת משפחות עם ילדים. בתוך הסקטורים האלה יכולים להיות הבדלים נוספים כשהצרכים של משפחה עם בני נוער אינם דומים לזוג צעיר עם תינוק והדברים ברורים. בכל כתיבת תוכן על רילוקיישן עלינו לנתח טוב מאד מי קהל היעד של הטקסט הספציפי. 

סוגיה נוספת היא "המיקום" של הגולשים/הקוראים בתוך הסקאלה של הרילוקיישן. האם מדובר במתעניינים בוסריים או במישהו שכבר יש לו עבודה/תפקיד ורק צריך לטפל בסידורים הרלבנטיים. כך או כך, להלן הנושאים המרכזיים לכתיבה בכל תוכן שיווקי על רה-לוקיישן. 

תהליכים משפטיים ומנהליים (למשל, ויזות עבודה, ויזות לימודים, גרין קארד, בקשות תושבות וכו'), שלבים נדרשים בארץ ובחו"ל (כולל מסמכים, אישורים נוטריונים וכדומה), יוקר מחיה, תכנון פיננסי, השתלבות תרבותית, אורח חיים, מוסדות חינוך, חוגים, קהילה יהודית (בתי כנסת ומרכזים יהודיים), רכישת רכב, תחבורה ציבורית, ביטוח רפואי, מגורים (מן הסתם!) והרשימה נמשכת. 

כמו כתיבת תוכן בנושאים תיירותיים, גם לגבי כתיבת תוכן על רה-לוקיישן, קל מאד "ללכת לאיבוד". החוכמה של כותב התוכן היא למקד את הטקסט, לגעת בנקודות העיקריות ולהניע לפעולה. למשל, אם אנחנו כותבים מאמר בנושא ויזות בארה"ב, כדאי להתמקד באשרות המרכזיות ובשאלות המרכזיות שעולות מהן. לדוגמה, האם ויזה מסוימת מאפשרת לבן הזוג לעבוד על אדמת ארצות הברית או לא, האם יש "לחדש" את הויזה לאחר שנה (והאם נסיעה לקנדה או מקסיקו תספיק לצורך זה) וכדומה. 

דוגמה: ישראלים רבים טסים לארה"ב ללימודים של שנה בלבד על בסיס ויזה מתאימה. לעתים קרובות יש התעניינות בנוגע "ליום שאחרי" שנגמרת השנה ואיתה הויזה. במאמר שעוסק ברה-לוקיישן ללימודים בארה"ב כדאי לתת תשומת לב לכך משום שזה נושא שמעניין רבים מהקוראים. 

השפה והסגנון בכתיבת תוכן על רה-לוקיישן

• מידע ותוכן מעשי – רילוקיישן כולל שינויים משמעותיים בחיים, ולכן השפה צריכה להיות עוזרת, ברורה וממוקדת בפתרונות. כדאי דווקא להימנע משפה יותר מדי שיווקית שעלולה להפסיד את הכנות והאותנטיות. 
• אמפתיה – כותב התוכן צריך להכיר את האתגרים והחששות שמלווים את המעבר. עליו להשתמש בשפה שמביעה הבנה. למשל, "מעבר למדינה חדשה עשוי להרגיש מרתיע אבל עם הכנה נכונה, ניתן להפוך את התהליך לחלק יותר" או "לאחר שליווינו יותר מ-1,000 משפחות ישראליות במשך יותר מ-15 שנה, תאמינו לנו שכבר ראינו הכל". 
• רגישים תרבותית – ישראלים מסוגים שונים עוברים לרה-לוקיישן וצריך לדעת לגעת בנקודות התרבותיות. ההסבר הקלאסי הוא ההבדל בין ישראלים שמחפשים קהילות יהודיות וסופר-מרקטים כשרים לעומת אחרים שמתעניינים בעולמות תוכן גלובליים יותר. 
• נגישות – השתמשו בשפה פשוטה וישירה שקל להבין. שלבו אנקדוטות והכי טוב: דוגמאות מהחיים או מקרי בוחן, בכדי להפוך את התוכן לרלוונטי יותר.
• הנעה לפעולה – עודדו את הקוראים לנקוט בצעדים מסוימים, כמו הצטרפות לקהילות חברתיות ברשת, קבוצות ווטסאפ פעילות ורלבנטיות וכדומה. 

לסיכום, 

כתיבת תוכן על רילוקיישן דורשת יותר מהעברת מידע. כותבי התוכן צריכים לדעת לגעת בקהלים השונים ולייצר נרטיבים מנחים שגם נותנים מידע וגם מרגיעים ומפרקים "חששות". בחברת תוכן בוטיק אנחנו כותבים על רילוקיישן לא רק מתוך ניסיון אלא גם מעולם של חוויה אישית.